פס"ד בעניין קיום משא ומתן שלא בתום לב של מפעלי ים המלח

תביעה שהועמדה להכרעה במתכונתה המתוקנת הוגשה על ידי התאגיד המשפטי שאול גואטה בע"מ (להלן: "גואטה ") כנגד מפעלי ים המלח בע"מ (להלן:"מפעלי ים המלח ") ועניינה בטענה לקיום משא ומתן שלא בתום לב. 

האירועים העומדים ביסוד ההכרעה וגוללים את המסכת העובדתית אינם שנויים בעיקרם במחלוקת ולמיצער עולים בבירור מתוך חומר הראיות שהוצג כפי שיפורט להלן:

1.                   החל מחודש מרץ 2005 או בסמוך לכך ניזום משא ומתן למכירת זכויותיה של מפעלי ים המלח במגרש בשטח כ-15,000 מ"ר בעורף נמל אשדוד הידוע כחלק מחלקה 9 בגוש 2451 ברח' האומן באשדוד (להלן: "הנכס ") באמצעות משרד תיווך נדל"ן ישיר (מוצג ת/3).

2.                   במהלך התקופה שמיום 13.4.05 ועד ליום 23.5.05 הוחלפו בין מפעלי ים המלח לגואטה טיוטות הסכמי מכר כאשר הראשון מיוצג על ידי משרד עורכי הדין עדי קפלן (עו"ד לימור הילל) ואילו השני מיוצג על ידי משרד עורכי הדין אברהם ישראל.

3.                   הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים כללו את נתון התמורה עבור הזכויות בנכס ככזה העומד על סך של 1,800,000 דולר (להלן: "התמורה ").

4.             לגואטה הודע על-ידי מפעלי ים המלח כי תוקף ההסכם מותנה באישור דירקטוריון החברה. (עובדה זו עולה בהכרח מנוסח ההסכמה הדיונית אשר ייתרה את הדיון בשאלת התניית תוקף ההסכם ממנה חרגו למורת רוחי גואטה בסיכומיהם. בהקשר זה יודגש כי גם לולא הסכמה זו ניתן לקבוע כמימצא עובדתי קיומה של התניה מכללא מסוג זה כפי שאישר גואטה בחקירתו בפרוטוקול יום 18.10.07 בעמ' 6, גם אם בשפה רפה משהוא).

5.       בחודש מאי 2005 הועברה, ביוזמת מפעלי ים המלח, טיוטת ההסכם לאישור הדירקטוריון שהעבירה לדיון בוועדת המישנה. (עובדה זו נלמדת מדברי עה/2, יונתן שטיבל, בחקירתו הראשית בפרוטוקול יום 25.10.07 עמ' 15 שורה 27, וכן, מדבריו של עה/3, יחזקאל משה, בעמ' 19, שורה 30 לאותו פרוטוקול).

6.       בחודש יוני 2005 החליטה ועדת המשנה של הדירקטוריון שלא לאשר את ההסכם.

7.       סיבת אי אישורו של ההסכם נעוצה במה שנראה היה בעיני וועדת המשנה של הדירקטוריון כתמורה נמוכה מדי עבור הנכס (ראה לעניין זה דבריו של עה/1, שהעיד מטעמה של מפעלי ים המלח,  בעמ' 20 לפרטיכל מיום 25.10.07, שורה 8).

בשולי מהלך הדברים המתואר לעיל נתפלגו הצדדים ביחס לזיהוין של הטיוטות שהועברו ביניהם במהלך המשא ומתן כאשר גואטה טוענים כי באלה נכללו מוצגי ת/8, ת/9, ת/10,  ת/11, ואילו לגרסת מפעלי ים המלח מדובר במוצגים ט/1, ט/2, ט/3, ט/4. מחלוקת זו איננה נדרשת להכרעה לאחר ששני הצדדים מסכימים כי בסופו של יום לא נכרת הסכם מחייב ביניהם. לטובתה של מפעלי ים המלח נצא מהנחה נוספת, לצורך המשך הדיון ולפיה משקף מוצג ט/4 את רמת הגיבוש של הפרטים ערב העברת ההסכם לאישור הדירקטוריון.

המחלוקת שבין הצדדים הצטמצמה כאמור לשאלת תום הלב של מפעלי ים המלח בניהול המשא ומתן בנסיבות המתוארות ששיאה בהחלטת הדירקטוריון שלא לאשר את ההסכם שלאחריה לא שבו עוד הצדדים לשולחן המשא ומתן.

לטענת גואטה נגועה התנהלותה של מפעלי ים המלח בחוסר תום לב שכן האחרונה יצרה אצל גואטה את הציפיה להשלמתו של המשא ומתן לכדי הסכם מחייב בזמן שהפרטים החיוניים והמהותיים לעסקה גובשו בשבועות ארוכים ואינטנסיביים של מגעים. מנקודת השקפתה של גואטה החלטת הדירקטוריון שלא לאשר בסופו של עניין את ההסכם בשל "תמורה בלתי הולמת" אינה הוגנת שכן זו הוסכמה על הצדדים בתחילת המשא ומתן לפי דרישתה החד צדדית של מפעלי ים המלח.

לעומתה טוענת מפעלי ים המלח כי מדובר היה במהלך מותנה מראש שלא הבשיל בשל אי קיומו של התנאי. לגישתם בכך לא נמצא כל דופי שכן ממילא פרטים רבים וחיוניים להסכמה לא גובשו ונותרו במחלוקת בין הצדדים. במיוחד מסתמכת מפעלי ים המלח על נוסח מוצג ט/4 בו קיימות מחיקות בסעיף שלבי תשלום התמורה והיטל ההשבחה.

עיקר ראיותיה של מפעלי ים המלח בעניין זה הוצגו באמצעות שלמה דרור (להלן: "דרור ") כמי ששימש בתקופה הרלוונטית כראש מחלקת הסכמי מכירה ופרוייקטים מיוחדים ויהונתן שטיבל (להלן: "שטיבל ") כראש אגף פיתוח עסקים באותה עת. אלה השניים שימשו כצוות שהוקם למימוש החלטת הנהלת מפעלי ים המלח למכירת הנכס ונועדו לטיפול במכירתו (עמ' 6 לפרוטוקול 25.10.07 שורה 12 עד 15).

בהצגת עדותם הקפידו דרור ושטיבל לחזור ולהדגיש את הצד הבלתי וודאי של המשא ומתן ככזה שהובא לידיעת נציגי גואטה לאורך כל המפגשים והמגעים שהתנהלו ביניהם. להתרשמותי, הוכנה עדותם של דרור ושטיבל בקפידה ואולם לצד הכותרים והסיסמאות ששוננו היטב נחשפה במהלך עדותם (זו נמסרה כולה באופן פרונטלי לפי החלטתי על מנת לאפשר התרשמות בלתי אמצעית מן העדים) תמונה מורכבת וחד משמעית פחות מכפי שנראה במבט שטחי אם לנקוט לשון המעטה.

דרור ושטיבל פעלו - כך נראה - במהלכים מחושבים ומאורגנים, עקב בצד אגודל, לקראת מיצוי העסקה. בשלב הראשון, כך מסתבר, נבדקה איתנותה הכלכלית של גואטה ונקבעה התמורה הכספית וכך נשמעו הדברים מפיו של שטיבל בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 25.10.07:

"הדבר הראשון שנעשה בפגישה , זה שתאמתי שיחה עם אסי גואטה כדי לברר את איתנותו הכלכלית על מנת לברר אם הוא יכול לעמוד  בעיסקה מסוג זה. לאחר שהגעתי לשביעות רצוני בנושא, והתרשמתי לחיוב עברנו  וירדנו מדרגה נוספת לנושא העיסקה עצמה.  מטבע הדברים הנושא הראשון  היה המחיר, מחיר העיסקה,  היות וכבר ידעתי על המגעים בנושא זה שבין שלמה דרור לבין גואטה והמתווכת , והיות והנושא הוא כמובן תחת סמכותי,  הבעתי לאחר דיון קצר את הסכמתי למחיר העיסקה  בשווי של 1.8 מליון  דולר."

כלפי גואטה נוצר בשלב זה המצג ולפיו חצו אלה את הסף הראשון והמשמעותי לקידום העסקה ומכאן ואילך יתנהלו המגעים ביעילות ויתמקדו בהיבטים המשפטיים בניצוחם של עורכי הדין וראה לעניין זה דבריו של דרור בעדותו בעמ' 6 לפרוטוקול יום 25.10.07, שורה 32 עד עמ' 7 לפרוטוקול שורות 1 ו-2: